אין ספק שניצן זיצר הוא אומן מוכשר והוא יודע איך להתחבר לילדים. עבורנו, אוסף הקטעים שהוא מציג היה מעט עמוס: מופע ליצנות, שירת מקהלה, שעת סיפור ומופע פנטומימה.

להצגה הגעתי עם בתי. ניצן פתח את המופע כליצן המשתעשע עם הקהל. לאחר מכן שילב את קהל הילדים וההורים כמקהלה, לצלילי שיר שכתב. משם המשיך לשעת סיפור בה הוא גולל סיפור על שני כדים; כשאחד הכדים מגלה שהשני סדוק הם מפחדים שיפרידו ביניהם וישליכו אותו. לסיפור מוסר השכל נחמד שבסופו תמיד כדאי לראות את הטוב בכל דבר.

קטע שעת הסיפור הוא אולי החלק המוצלח ביותר מבחינת הילדים אשר יושבים קשובים. ניצן מחליף דמויות בעת הסיפור ומעביר אותו בצורה מרתקת. הקטע הבא אחריו הוא החלק הפעיל של הילדים, בו הם מוזמנים לבמה והופכים לאמני פנטומימה. לצלילי פסנתר הם מחליפים דמויות שונות ומגוונות, מושכים חבל דמיוני שמעלה גמל דמיוני ורוכבים עליו לעבר האופק.

יש ילדים שמתחברים לסוג כזה של שיתוף עם הקהל, ויש ילדים שפחות. המופע עצמו הוא שמח ומשעשע. ילדים שאוהבים לשתף פעולה ייהנו ממנו מאוד.